גז"ד למורשע בן 63 מחיפה, בבצוע מעשים מגונים בארבע קטינות

1. הנאשם הורשע, בהסתמך על הודאתו, בביצוע מספר עבירות של מעשה מגונה בקטינות, עבירות על סעיפים 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) וכן סעיף 350 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן הורשע בביצוע מספר עבירות של מעשה מגונה בפני קטינות, עבירות על סעיף 349(ב) לחוק העונשין. כתב האישום מתייחס לארבע קטינות בגיל 9 שנים לערך - הקטינה ע.ז. תכונה להלן מתלוננת 1, הקטינה ע.ק. תכונה להלן מתלוננת 2, הקטינה ל. תכונה להלן מתלוננת 3 והקטינה א. תכונה להלן מתלוננת 4. כל המתלוננות יכונו להלן "המתלוננות" או "הקטינות".

2. בהתאם למפורט בכתב האישום, שהו ארבעת המתלוננת, עובר ליום 15.7.08, בביתו של הנאשם בחיפה, שם מגדל הוא כלבים, חתולים ותרנגולות. לאחר שהקטינות אכלו ושיחקו עם בעלי החיים, חשף הנאשם את איבר מינו בנוכחותן, ומשהבחינו הנ"ל בכך, פנה אליהן הנאשם באומרו: "זה טבעי לעשות כן כיוון שחם". בהזדמנות זו מזג הנאשם למתלוננות וודקה. עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך שנת 2008 הגיעו המתלוננות 2 ו- 3 לבית הנאשם, והנ"ל חשף את איבר מינו בנוכחותן, ואף הסביר להן שיש לו חוברות שאם הוא מעיין בהן אז איבר מינו "עומד". הנאשם אכן עיין בחוברות פורנוגרפיות וביקש מהמתלוננות 2 ו- 3 לגעת באיבר מינו ולהרגיש "איזה חם הוא", אך הן סירבו לעשות כן. במהלך אותה שנה, 2008, הגיעו המתלוננות 2 ו- 3 לבית הנאשם, ובזמן שהנ"ל התקלח הוא ביקש מהן לסבן את גבו בעודו עירום, וזאת לאחר שהבטיח לקנות להן גלידה - המתלוננות עשו כבקשתו, ולאחר סיום המקלחת יצא הנאשם כשהוא עירום ואיבר מינו היה בזיקפה.

3. מטעם הנאשם העידו שלושה עדי אופי: עו"ד קומורניק מרדכי, הגיס מר פייביש קלמן והאח מר פרץ שמעון. שלושתם דיברו בשבח הנאשם ובסבל שהוא עובר בבית הסוהר מאז מעצרו. עו"ד קומורניק הוסיף שהתנהגות הנאשם נבעה ממצבו הנפשי הקשה והעלה סברה לפיה הרקע למעשה כרוך בסכסוכי קרקעות. כמובן שאין בידי לקבל את דבריו של עו"ד קומורניק, שהרי הנאשם עצמו הודה בביצוע המעשים, לאחר תיקון כתב האישום בעניינו, ואין ספק שלא ניתן לייחס לארבעת המתלוננות בנות ה-9, כל קונספירציה עם קבלן, אפילו לא בבדיחות הדעת. אין ספק שאדם שעבר את גיל 60 ומצוי בבית סוהר בשל עבירות מין אותן ביצע, אינו חש בנוח, והיה על הנאשם לחשוב על ההשלכות של מעשיו האסורים עוד בטרם ביצעם.

4. ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם, תוך שתיארה את מעשיו המפורטים בכתב האישום, הפנתה לעברו הפלילי, לדו"ח הערכת המסוכנות שהוגש בעניינו, ולכל יתר נסיבות המקרה. עוד ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר מותנה וכן להורות לו לפצות את המתלוננות, ולו פיצוי סמלי כהגדרתה, בשל מצבו הכלכלי הקשה. לתמיכת טיעוניה הציגה ב"כ המאשימה פסיקה לפיה הוטלו על נאשמים בתיקים דומים עונשי מאסר לתקופה של 30 ו- 34 חודשים.

5. ב"כ הנאשם ביקש מנגד להסתפק בתקופת מעצרו של מרשו, המגיעה לכדי 14 חודשים, והדגיש את הודאתו המיידית במיוחס לו, וחסכון בזמן שיפוטי רב. עוד נטען, בין היתר, שהנאשם יליד שנת 1946, וכי עברו אינו מכביד ואינו כולל הרשעות בעבירות מין. הסנגור ביקש להתחשב בדברי עדי האופי, במצבו האישי, הנפשי והמשפחתי של הנאשם, וכן בנסיבות האירועים המתוארים בכתב האישום ואשר מרביתם מתארים מצב של מעשה מגונה בפומבי, שאינו כולל מגע בין הנאשם ובין המתלוננות.  הסנגור ביקש לראות את הפן המקל בדו"ח הערכת המסוכנות שהוגש בעניין מרשו, וגם הוא, כמו ב"כ המאשימה, צידד את טיעונו בפסיקה הולמת, לפיה הוטלו על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות עונשים הנעים בין 6 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

6.  דו"ח הערכת המסוכנות שהוגש בעניינו של הנאשם מתבסס, בין היתר, על כתב האישום המתוקן, תסקיר מעצר, מרשם פלילי, תעודת רופא מהמרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל וכן על חוו"ד פסיכו-סוציאלית לקליטת עצור ולועדת מיון בבית הסוהר. הדו"ח סוקר באופן נרחב וממצה את הפרטים האנמנסטיים אודות הנאשם, עברו הפלילי והעבירה הנוכחית. לאחר מכן נכתב בהרחבה אודות התרשמות קלינית מהנאשם, ובסיום נכתבה הערכת המסוכנות. בהערכה זו נסקרו הפקטורים מגבירי המסוכנות המינית אל מול אלה המפחיתים אותה, ובסיום חוות הדעת נכתב, שהמדובר באדם בעל רמת מסוכנות בינונית לרצידיוויזם מיני. הסנגור טען בעניין זה, שהמדובר ברמת מסוכנות נמוכה ואינה חמורה כלל ועיקר, ואילו ב"כ המאשימה ביקשה לשכנע שהמדובר ברמת מסוכנות גבוהה במיוחד בתיקים מסוג זה. דעתי כדעת ב"כ המאשימה - רמת מסוכנות בינונית להישנות התנהגותו המינית האסורה של הנאשם היא רמה מסוכנת, הדורשת טיפול מתאים ונקיטה בצעדי מנע, כפי שהחוק מורה. היות הנאשם מסוכן מינית, ברמה בינונית, מחייבת הטלת ענישה הולמת, מאחר ויש ברמה מעין זו כדי להעיד על חוסר הבנת הנאשם, הבנה מלאה, את האיסור שבמעשיו, כפי שגם עדי האופי מטעמו העידו, ובמיוחד עו"ד קומורניק, שטען שאינו מאמין כלל שהנאשם מסוגל לבצע עבירות מסוג זה. תוכן ומסקנת דו"ח הערכת המסוכנות מהווה נסיבה לחומרה, במיוחד כשאין חוו"ד נגדית מטעם הנאשם, שתפריך את שנכתב בדו"ח.

7. עברו הפלילי של הנאשם כולל 8 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 1970, והאחרונה משנת 2003. הרשעותיו כוללות, בין היתר, עבירות אלימות ואיומים, וגזרי הדין לא כללו מרכיב של מאסר בפועל.

8. מלאכת גזירת העונש אינה קלה כלל ועיקר. על צידם האחד של מאזני הצדק יש להניח שיקולים לקולא, הכוללים, בין היתר, את הודאת הנאשם, מצבו הנפשי, מצבו האישי והמשפחתי, עברו הפלילי שאינו כולל מאסרים בפועל ופועלו בעשרות שנות קיומו, דברי עדי האופי - עד כמה שניתן לראות בתוכנם כנסיבות לקולא, סבלו כתוצאה ממעצרו, משך מעצרו עד למועד גזירת עונשו, הואדתו במיוחס לו וקבלת אחריות על מעשיו, גילו המתקדם בהיותו יליד שנת 1946 וכן את סיכויי שיקומו בעתיד וחינוכו, לבל ישוב ויבצע מעשים אסורים. על צידם האחר של מאזני הצדק יש להניח את השיקולים לחומרה, הכוללים, בין היתר, את העבירות ונסיבותיהן, אופי העבירות, אופי הפגיעה במתלוננות שהינן קטינות ובתחילת שנות חייהן. כן יש להניח בצד זה של המאזניים גם שיקולים של גמול למעשים האסורים, הוקעה למעשים אלה ושיקולי מניעה והרתעה.  

9. מעשיו של הנאשם, כפי שאלה תוארו בכתב האישום, מעידים על אדם שהגיע לשפל המדרגה - הוא ניצל את גילן הצעיר של הקטינות ואת תמימותן, וכן ניצל את האימון שנתנו בו, כאדם המבוגר מהן ב- 55 שנה לערך, וביצע בהן ובפניהן את מעשיו הנלוזים. אמנם, כדברי הסניגור, מרבית המעשים המיניים לא נעשו אגב מגע בין הנאשם והמתלוננות, ואולם, יש וחוסר מגע מביא לפגיעה חמורה בהרבה מקיומו של מגע - הפגיעה בנפשן של ארבע בנות 9, עת ראו את איבר מינו של הנאשם, בנסיבות שונות, ועת נאלצו לסבן את גבו במקלחת בהיותו עירום, בעבור גלידה שהובטחה להן - פגיעה נפשית כזו אינה דורשת כל הוכחה. עיון בחוברות פורנוגרפיות בפני הקטינות, ובקשת מגע באיבר המין מאותן מתלוננות קטינות בכדי להרגיש את "חום" איבר מינו של הנאשם, מהווה התנהגות מינית אסורה, המגיעה לדרגת חומרה גבוהה. הנאשם התמיד במעשיו משך תקופה שהשתרעה על פני חודשים רבים במהלך שנת 2008, עד למעצרו, ואין לראות במעשיו כמעידה חד פעמית, אלא כהתנהגות חוזרת, אגב מחשבה מדודה, להביא לגירוי, ביזוי או סיפוק מיני.

10. רמת הענישה שהוצגה ע"י ב"כ הנאשם אינה מקובלת עליי, שהרי לא יעלה על הדעת שעונשו של מי שביצע מעשים מגונים בקטינות בנות 9 שנים ובפניהן - יהיה חודשים ספורים בבית הסוהר. על בתי המשפט להרתם למאמץ למיגור תופעות הפשע, וללא ענישה הולמת ומרתיעה לא ניתן יהיה לצקת תוכן אל תוך המילים היפות המתארות את חומרת המעשים האסורים שבוצעו. ידעו כולם, שהענישה בגין פגיעה באחר רק תחמיר, ושאל לו לאדם לגעת שלא כדין בגופם או בנפשם של אישה/גבר/ילדה/ילד, ואף לא להציג לראות עיניהם מצגים אסורים, אחרת ייאלץ הפוגע לבלות שנים רבות מאחורי סורג ובריח. 

11. לקחתי בחשבון את הודאת הנאשם המיידית, על כל הכרוך בכך, את גילו, מצבו הנפשי, משך הזמן בו שוהה הנאשם במעצר בגין תיק זה, נסיבות ביצוע העבירות, סיכויי שיקומו, עברו הפלילי, הערכת מסוכנותו כפי שזו עולה מהדו"ח שהוגש, משך הזמן בו בוצעו העבירות, הפסיקה שהוגשה ע"י שני הצדדים, וכן את כל יתר הנסיבות שפורטו בפניי, והחלטתי לגזור על הנאשם עונשים אלה:

(א)    מאסר בפועל  למשך 42 חודשים החל מיום מעצרו 24.8.08.

(ב)    12 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מיום שחרורו אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

(ג)      הנאשם יפצה כל אחת מהמתלוננת בסך של 5,000 ש"ח. תשלום זה יועבר למתלוננות ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.2010 ובכל 1 לכל חודש אחריו. בקביעת גובה הפיצוי התחשבתי בתקופת המאסר שהטלתי וכן במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. ברור שאין בסכום שקבעתי לפיצוי המתלוננות כדי לרמז על מידת הפגיעה בהן, וזכותן להגיש תביעות אזרחיות בהתאם לחוק.

מאחר ופסק הדין אינו כולל פרטים מזהים כלשהם אודות הקטינות, אני מתיר את פרסומו המלא.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום,  <ז' חשון תש"ע>, <25 אוקטובר 2009>, במעמד כל הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: